בוגרת תואר שני בניהול סכסוכים ומשא ומתן מאוניברסיטת בר־אילן ואשת מקצוע מובילה בתחום של גיוון והכללה. נוסעת ללמד את השפה הערבית בבארד קולג': "בתואר השני הבנתי ששפה היא גשר בין תרבותי ואני מיישמת זאת בעבודתי ובחיי היומיום. במסגרת העבודה שלי אני מלווה מעסיקים במגזר העסקי בתחומים כגון הטמעת השפה הערבית (ללא דוברי ערבית), היכרות עם התרבות הערבית ויכולת העברת מסרים בשפה הערבית שתורמת לתקשורת יעילה עם קולגות בארגונים ועם קהל היעד מהחברה הערבית.  כדי לייעל את תהליך רכישת השפה אני מאמינה שיש צורך באינטראקציה חברתית והרחבת אוצר המילים בשילוב עם תרגילים פרקטיים לשיפור טכניקת הלמידה."

בוגרת תואר ראשון בתולדות האמנות וספרות אנגלית מאוניברסיטת תל אביב. עובדת כדיג׳יי, אוצרת ומפיקה של תוכן אמנותי בפרויקטים שונים, ובשנתיים האחרונות מנהלת את מחלקת השיווק של התדר (TEDER). נוסעת ללימודי תואר שני באוצרות באוניברסיטה לאמנות ויזואלית בניו יורק (SVA): "אני נוסעת ללמוד אוצרות כי אני שואפת לייצר חיבור בין תחום העיסוק הנוכחי שלי בעולם המוזיקה ובחיי הלילה, לבין עולם האמנות החזותית. אני מקווה לייצר חוויות בין־תחומיות שיביאו קהל צעיר יותר ומגוון יותר למוסדות התרבות, ובמקביל למצוא דרך לשלב תוכן יצירתי ושיח ביקורתי בסביבה של מוקדי בילוי עירוניים."

בוגרת תואר שני בספרות אנגלית מאוניברסיטת חיפה. עובדת כמורה לאנגלית בבית ספר תיכון במג׳ד אל כרום, ונוסעת ללמד את השפה הערבית באוניברסיטת ניו המפשייר: "אני מתכוונת להשתמש בכישורי ההוראה שרכשתי כמורה לאנגלית כדי ללמד את השפה הערבית. אני מכירה היטב את המכשולים שניצבים בפני מי שרוצה ללמוד שפה חדשה, לכן אשתדל לשלב את לימודי השפה המעשיים עם פעילויות והסברים על התרבות הערבית במטרה להפוך את הלימודים למהנים יותר. אני בטוחה שזו תהיה חוויה משמעותית עבור התלמידים וגם עבורי."

בוגרת תואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון ומהנדסת בקרה באלביט. נוסעת ללימודי תואר שני בהנדסת מכונות ב־MIT: "אני נוסעת במטרה לחקור ולהרחיב את הידע שלי בחדשנות רפואית, וכדי לשפר את הבריאות ואת איכות החיים של אנשים באמצעות טכנולוגיה. נחשפתי לתחום לאחר שהובלתי צוות בתוכנית "ביודיזיין ישראל", שמכשירה אנשי מקצוע ביזמות רפואית, ובהמשך לעבודתי שהתמקדה במכשור רפואי ובהערכת ביצועים רפואיים באמצעות חיישנים." 

דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. נוסע לאוניברסיטת רוצ'סטר במסגרת תוכנית המצטיינים בהוראה כדי לחקור את יחסי הגומלין בין חינוך לדמוקרטיה: "בעבודתי אני נתקל במצבים רבים בהם המסרים שאנחנו המורים מעבירים לתלמידות ולתלמידים באופן בלתי מכוון, ולרוב גם לא־מודע, גורמים לפגיעה בתודעה, בערכים ובהתנהגות שלהם כאזרחים במדינה דמוקרטית. אני טוען כי למסרים סמויים אלו יש השפעה עמוקה יותר מאשר לכל תוכנית לימודים מפורשת, ושעלינו להציף את המסרים הסמויים הללו אל פני השטח כדי להתמודד באופן יעיל ואותנטי עם האתגרים העמוקים ביותר של הדמוקרטיה בימינו." 

בוגר תואר ראשון בארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ובעל תעודת הוראה בלימודי ארץ ישראל ממכללת בית ברל. נוסע ללימודי תואר שני ב-Museum Anthropology באוניברסיטת קולומביה: "אני נוסע ללמוד Museum Anthropology על מנת להעמיק את הידע שלי בתחום שהוא התשוקה שלי מאז נעוריי, וגם תחום העיסוק שלי ב־15 השנים האחרונות. באמצעות הכלים שארכוש אוכל לתרום יותר לפיתוח החברה בתחום המורשת המשותפת לכלל תושבי האזור ובמיוחד בחברה הערבית (בכוונתי גם למורשת מוחשית וגם לבלתי מוחשית). ברצוני לעזור לחברות מקומיות לספר את הסיפור שלהן בכוחות עצמן ולחבר את המורשת הלוקלית לכלל המורשת האנושית. אני שואף להקים מוזיאונים לוקליים שיתקיימו בהם תערוכות יצירתיות בשיתוף פעולה שלם עם החברה באותו אזור, כדי לשמר את העבר, לשפר את ההווה ולמען העתיד."

בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, ופעיל חברתי ופוליטי. נוסע ללימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת הרווארד: "אני מעוניין להמשיך ללימודים מתקדמים במשפטים בתקווה להפוך לחוקר בין־תחומי המשלב בין משפט, חברה וטכנולוגיה. אני עושה זאת מתוך ההבנה שעולם המשפט דומה באופיו למטריקס (כן־כן, הסרט) - כלומר רשת שמניעה ומעצבת את החברה, אבל באופן שבו לא כולם מודעים להשפעתה הרבה על חיינו. לכן אני מקווה לחקור ולנתח בעתיד את הדרכים השונות שבהן תחום המשפט מבנה את עולמנו ואת היחסים החברתיים שלנו."

בוגרת תואר ראשון באנגלית ולימודים רומאניים, ותואר שני בחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם מהאוניברסיטה העברית. נוסעת ללמד את השפה הערבית באוניברסיטת פלורידה: "אני רואה בכך הזדמנות ללמוד ולהיחשף לתרבות האמריקאית ולהתנסות בשיטות הוראה שונות, ובמקביל ללמד ולחשוף אחרים לתרבות ולשפה שלי. אני מקווה ליצור שינוי חיובי ולעזור לתלמידים לפתח ראייה רחבה יותר של העולם, ולהבין את הדרכים השונות שבהן השפה משפיעה עלינו."

בוגרת תואר ראשון במשפטים ופסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. נוסעת ללימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת פנסילבניה: "במסגרת לימודיי ועבודתי בתחומי הליטיגציה והתובענות הייצוגיות והפרטיות, נחשפתי לכוחו של המשפט לעצב ולחולל שינוי בחברה ובעולם. לכן אני נוסעת ללימודי תואר שני במשפטים בארה"ב מתוך רצון לרכוש כלים ולהרחיב את הידע המעשי והאקדמי שלי. אני שואפת להמשיך ללימודי דוקטורט ולהשתלב בעולם האקדמיה והמחקר."

בוגרת תואר שני באקולוגיה ושמירת טבע מאוניברסיטת תל אביב. נוסעת ללימודי תואר שני נוסף במדיניות ציבורית באוניברסיטת הרווארד: "ההתמחות שלי היא בתחומים של משבר האקלים וכלכלה מעגלית. אני נוסעת ללימודי המשך כדי לחדד ולשפר את כישוריי בתחום המדיניות הציבורית הסביבתית. במטרתי ללמוד גישות חדשניות בנושאים בהם אני מתעניינת ובתקווה להשפיע על הקהילה שלי בשנים הבאות. בתחום הכלכלה המעגלית העניין הגדול ביותר שלי הוא בחקלאות. אני רוצה לפתח ולעצב חשיבה חדשנית שתשפיע על ניצול ושימוש מקסימלי של משאבים, יצירת מוצרים נלווים ושימוש בפסולת החקלאית ליצירת מוצרים נוספים או השבתם לטבע."

בוגרת תואר ראשון בתקשורת וסוציולוגיה ממכללת אורנים. נוסעת ללימודי תואר שני בתקשורת ניהולית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון: "אני נוסעת לוושינגטון הבירה, אחד המקומות המרכזיים בעולם שבו מתקבלות החלטות המשפיעות עלינו באופן גלובלי. בתור עיתונאית שסיקרה את התחום הפוליטי בישראל אני חושבת שאוכל להביא ערך מוסף לחברה בכך שאסקר כעת את התחום הפוליטי בארה"ב ואסייע להבנה ציבורית רחבה של תהליכים פוליטיים. אני רוצה להתמקצע עוד יותר בתחום שלי כדי לתרום לתחום התקשורת בכלל ולתקשורת הערבית המקומית בפרט."

מפתחת, עורכת ומנהלת תוכן, מתמחה בהנגשת ידע אקדמי לקהל הרחב. בעשור האחרון עבדה כמנהלת תוכניות ועורכת בכירה בגל"צ, ושימשה כעורכת הראשית של "האוניברסיטה המשודרת". בנוסף, הקימה וניהלה את "תוכנית פרסיץ" לניהול מוסדות תרבות בעיריית תל אביב-יפו, שימשה כעורכת התוכן הראשית של סדרת הדוקו-מדע "העתיד כבר כאן" ששודרה בכאן 11, וכמרצה לרדיו ופודקאסטים באקדמיה. בוגרת תואר שני בהצטיינות יתרה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

מאיה תצא ללימודי תואר שני נוסף ב-Oral History באוניברסיטת קולומביה. היסטוריה בעל־פה היא תחום מחקר העוסק באיסוף, שימור ופירוש קולות וזיכרונות של אנשים וקהילות. זהו הסוג העתיק ביותר של חקירה היסטורית, שקדמה למילה הכתובה, אבל גם אחת המודרניות ביותר, המשתמשת בטכנולוגיות דיגיטליות של המאה ה־21. "תחום ה-Oral History ניצב בצומת של כל תחומי העיסוק והעניין שלי - יצירה תיעודית בעולם התקשורת, פיתוח מוסדות תרבות, ומחקר אקדמי הפונה לציבור הרחב. אני מקווה שהלימודים יאפשרו לי למצוא דרכים חדשות לספר סיפורים, להנחיל ידע ולקדם יצירה תרבותית לטובת חברה הומניסטית וליברלית בישראל."

בוגרת תואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב ובעלת ניסיון מקצועי של מעל לעשור כאוצרת וכיועצת אוסף אמנות פרטי מתוכו יזמה פרויקטים שונים. במקביל עוסקת בחינוך לא פורמלי לאמנות דרך מתן הרצאות אורח והדרכת סיורי אמנות לקהלים שונים. נוסעת ללימודי תואר שני נוסף במוזיאולוגיה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון: "אני מאמינה בפיתוח והטמעה של יוזמות, שמטרתן לעודד חשיבה יצירתית כדרך חיים, ובשילוב תוכן אמנותי והנגשתו לקהלים רחבים. עם חזרתי לארץ, לאחר לימודי ההמשך בארה"ב, אני שואפת להטמיע אסטרגיות ורעיונות חדשניים במרחבים מוזיאליים וציבוריים, במטרה לחזק את מקומו של המוזיאון כגוף תרבות דומיננטי בחברה. כל זאת, בדגש על גישות עדכניות בחינוך מוזיאלי, מעורבות קהל וחשיבה רב־תחומית, שבאה לשלב תכני אמנות עם תחומי דעת שונים, תוך התייחסות חדשנית וחווייתית לתפיסת חלל ולעיצובו."

משוררת וסופרת ילדים, מנהלת שותפה של בית הספר לכתיבה "סדנאות הבית": "בקיץ אסע להשתתף בתוכנית הבין־לאומית לכתיבה באייווה שבה אעבוד על ספר שירי הבא – 54 קילומטר של עופרת. הספר המתוכנן הוא ממואר פואטי העוסק באמהות, אימוץ, נאמנות ואי נאמנות של הורה לילדו."

בוגרת תואר שני בתוכנית המנהלים הבין־לאומית במשפט ציבורי מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת נורת'ווסטרן. עובדת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר כעורכת דין בכירה העוסקת בייעוץ משפטי בתחומי רגולציה חקלאית וכלכלית ושיתוף פעולה בינלאומי. נוסעת על תקן מלגאית של תוכנית האמפרי לאוניברסיטת קליפורניה שבדייוויס: "במהלך השנה הזו אני מתכננת לחקור דרכים לקידום שיתופי פעולה חוצי־ממשלה וחוצי־מגזרים בתחומי המזון והחקלאות. אני שואפת לרכוש ידע וכלים מתקדמים בעולמות המנהיגות והניהול, וללמוד על הייחוד של תחום החקלאות בעולם, בצומת שבו נפגשים תחומי הכלכלה, החברה, הסביבה והבריאות. אני מקווה להכיר בשנה זו עמיתים מכל העולם שמתמודדים עם אתגרים דומים לאתגרים שחווה ישראל ויהפכו לשותפיי להמשך המסע המקצועי והאישי בדרך לקידום השירות הציבורי בישראל, בדגש על קידום החקלאות, ביטחון מזון והתמודדות עם שינויי אקלים."

ד"ר לפיזיקה עם התמחות בדימות תרמי ומגנטי (Thermal and Magnetic Imaging) של מנגנוני זרימה לא קונבנציונליים בחומרים קוונטיים. נוסע לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת קורנל כדי לחקור את התנהגותם של האלקטרונים בחומרים דו־ממדיים על ידי דימות אופטי: “כאשר עורמים שתי שכבות דו־ממדיות של חומר קוונטי אחת על השנייה עם סיבוב קל ביניהן, נוצר התקן מיוחד שהאלקטרונים בו מתאפיינים בתכונות מיוחדות ומתנהגים באופן לא שגרתי, אשר לרוב נוגד את המצופה על פי תיאוריות קלאסיות. אני מתכנן לחקור את התכונות הללו ואת הקשר ביניהן."

ד"ר לביולוגיה עם התמחות בביולוגיה של מערכות. נוסע לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון כדי לשחזר את התכונות המרחביות של מטבוליטים במעי הדק: "אני חוקר תכונות מרחביות של רקמות ואת האופן שבו התכונות הללו משפיעות על מחוללי מחלה (טפילים, חיידקים ונגיפים) שתוקפים את אותה רקמה. המעי הדק מורכב ממבנים דמויי אצבעות, הנקראים "סיסים", שמשתנים באורכם והרכבם. ידוע לנו כי תאים בתחתית הסיס מתנהגים אחרת מתאים במעלה הסיס. במסגרת הפוסט־דוקטורט אני מתכוון לחקור כיצד מטבוליטים שונים (סוכרים, חלבונים, שומנים) מחולקים ברקמת המעי הדק והיכן ברקמה הם מעובדים. בהמשך אשתמש במידע זה על מנת להבין איך תכולת המטבוליטים משפיעה על ההדבקה של גורמי המחלה של המעי (כמו סלמונלה או נגיפים שונים)."

ד"ר לפילוסופיה עם התמחות במדעים הקוגניטיביים. נוסע לפוסט־דוקטורט בארה"ב כדי לחקור מנגנונים של ייצוג ותוכן מנטלי: "ההנחה שמצבים מוחיים יכולים לייצג מידע על העולם עומדת בבסיסם של הסברים קוגנטיביים רבים. למשל, על מנת להסביר תהליכי תפיסה ויזואלית חוקרים מניחים שיש תאי עצב (נוירונים) המייצגים את הצבע "אדום". אך יש חוסר בהירות לגבי טבעם של ייצוגים מעין אלו. באלו תנאים נכון לומר שתאי העצב הם באמת ייצוגים הנושאים את התוכן "אדום"? מה קובע את התוכן של ייצוגים נוירונליים? האם ייצוגים אלו בכלל קיימים במובן טבעי ואובייקטיבי, או שפשוט נוח לנו להתייחס לתאי עצב כאילו הם "נושאי מידע" כאשר אנו ניגשים להסביר תופעות קוגניטיביות? אלו סוג השאלות שאני חוקר, בשאיפה לבאר את מושג הייצוג הרלוונטי למדעי הקוגניציה."

ד"ר לפילוסופיה עם התמחות בפנומנולוגיה ופילוסופיה של העת העתיקה. נוסע לפוסט־דוקטורט בארה"ב כדי לחקור את הקשר בין תפיסות היסטוריות שונות של היקום: ״אני חוקר את האופן שבו הבחינה המחודשת של ראשית הפילוסופיה המערבית בעידן המודרני מהווה בסיס להתמודדות עם הפער בין התפיסה המדעית של העולם לבין התפיסה היומיומית העכשווית שלו. בין הבעיות הפילוסופיות הרבות שפער זה מעורר, מעסיקה אותי במיוחד שאלת הטוב האנושי ואובדן הרלוונטיות של חקירה מדעית בנושא זה. המחקר שלי מתמקד בפילוסופים אדמונד הוסרל ומרטין היידגר המייצגים ניסיונות שונים לחבר מחדש את האדם לעולם דרך חשיבה על מושג הקוסמוס היווני העתיק. אני מאמין שהתעמקות בפרק זה בתולדות הפילוסופיה תהווה קרקע פורייה לבחינה עכשווית של האתיקה בין האדם לטבע ולסביבה.״

ד"ר לכימיה עם התמחות בכימיה אורגנית וביולוגית. נוסע לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון כדי להרחיב את הידע שלו באפּיגנטיקה ובחומצה ריבונוקליאית (RNA): "המודיפיקציות הכימיות על ה־RNA מהוות תהליך מאוד חשוב ברגולציה התוך־תאית. כרגע, הידע שלנו על המודיפיקציות הללו מוגבל. הצורך להבין אותן עלה בשנים האחרונות כאשר נתגלה קשר בינן לבין מחלות, בעיקר סרטן ומחלות גנטיות. אני מתכנן לחקור את המודיפיקציות הכימיות ב־RNA על ידי שימוש בטכניקות כימיות וביולוגיות חדישות וכך בעצם נוכל לאתר את האנזימים שאחראים למודיפיקציות ולהבין את השפעתם על המחלות השונות בתקווה שתובנות אלו יובילו לפיתוח תרופות חדשות למחלות סרטן, מחלות גנטיות ומחלות זיהומיות."

ד"ר לפסיכולוגיה ופסיכולוגית קלינית מומחית. טסה לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת ייל כדי לחקור את יחסי הגומלין בין חרדה חברתית לדיכאון: "חרדה חברתית כוללת פחד מסיטואציות חברתיות (למשל, דיבור בפני קהל) וחשש ממבוכה ומביקורת. דיכאון כולל מצב רוח ירוד, פגיעה בערך העצמי ואובדן הנאה. אחד מכל חמישה אנשים יסבול מחרדה חברתית, דיכאון, או משניהם. מטרת המחקר שלי היא לדייק את ההבנה בנוגע למנגנונים העומדים בבסיס ההפרעות האלו. אני רוצה להבין אם היכולת להתגמש קשורה להתפתחות של חרדה חברתית ודיכאון לאורך זמן. אני מאמינה שכשנעמיק את ההבנה שלנו בנוגע להפרעות אלו נוכל לשפר את חייהם של אנשים רבים."

ד"ר להיסטוריה עם התמחות בתרבות והיסטוריה של הרעיונות. נוסעת לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת הרווארד כדי לעסוק בפרויקט מחקר בנושא של לאומיות ושמרנות: "אני חוקרת את ההיסטוריה הרעיונית של התנועה הלאומית היהודית. מעניין אותי במיוחד לבחון כיצד האידיאלים המובילים של הבורגנות האירופאית השפיעו על התהוותו של הרעיון הלאומי, על התהוות התנועה הלאומית היהודית ועל האידיאלים הפוליטיים שהיא אימצה לעצמה. בשנה הקרובה אני מתכננת להמשיך ולחקור לעומק את שורשי הרעיונות הפוליטיים בחברה הישראלית, דרך בחינה של התגבשות המחשבה הלאומית-יהודית סביב מפנה המאות ה־19 וה־20 והבנת האופן שבו אלו השפיעו על התפתחות הפוליטיקה הישראלית מאז ועד היום. הגישה שלי להבנת ההיסטוריה והתרבות היא השוואתית ומבוססת על סקרנות בסיסית לגבי תולדות הרעיונות המעצבים את חיינו."

ד"ר למדעי הרפואה עם התמחות בבריאות הציבור. נוסעת לפוסט־דוקטורט בארה"ב כדי לעסוק במחקר בנושא של שיפור שירותי הבריאות המוענקים לאוכלוסייה המוסלמית בארה"ב: "אני מתכננת לחקור ולהעמיק את הידע אודות ההיבטים המגדריים, התרבותיים, הדתיים והכלכליים; ואת אופן הצטלבותם והשפעתם על איכות החיים, החוסן הנפשי והנגישות לבריאות בקרב אוכלוסיית המוסלמים בארה"ב, במיוחד בקרב נשים מוסלמיות מהגרות. אני מקווה שהמחקר שלי יסייע בהבנת החסמים והמנגנונים בנושאים אלו ויביא לפיתוח מדיניות טובה יותר."

ד"ר למשפטים עם התמחות בתחומי המשפחה, בדגש על פריון, קביעת הורות ותיאוריות ביקורתיות של המשפט. נוסע לפוסט־דוקטורט משולב באוניברסיטאות ייל וברקלי כדי לעסוק בפרויקט מחקרי של צדק רבייתי וטמפורליות (Timing Reproductive Justice): "אני מפתח מסגרת רעיונית של טמפורליות (Temporal Analysis) שתסייע בהבנה של יחסי הגומלין בין זמן, משפט ופוריות. תצורותיו של ממד הזמן ניכרות במסגרת הסדרת תחומי הפריון, החל מסוגיות הנוגעות בטכניקות שימור פוריות, החלטות הנוגעות לסיום היריון, וכלה בשאלות הנוגעות להכרה בהורות לילד הנולד באמצעות טכנולוגיות הפרייה מלאכותית. במסגרת המחקר אני בוחן כיצד תצורות אלה גם משתתפות בהבניית נורמות חברתיות וגם כיצד המשפט - כמוסד מכונן בשדה החברתי-פוליטי - מקדם תפיסות של זמן שמעצבות את מוסד המשפחה."

ד"ר לארכיאולוגיה עם התמחות בתקופות הברונזה והברזל. נוסע לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת שיקגו כדי להמשיך במחקרו העוסק במרחב דרום פניקיה: "במהלך הדוקטורט חקרתי את אזור החוף של צפון ארץ ישראל ולבנון (“פניקיה”) בתקופת הברזל, תוך הסתכלות באתר תעשייתי ייחודי לייצור תכלת וארגמן בתל שקמונה. בהמשך אני מתכוון להרחיב את המחקר ולהתמקד בתקופת הברונזה המאוחרת בתל, אז פעל שם מקדש־חוף עשיר בממצאים יוצאי דופן. בנוסף אבחן את התהליכים שהתרחשו בתל במעבר בין תקופת הברונזה לתקופת הברזל, עת השתנה האתר ממרכז פולחן כנעני למרכז הפקת ארגמן פניקי ומאוחר יותר - ישראלי. זאת תוך התמקדות בחילופי התרבויות בין התקופות והשתנות רשתות המסחר ארוכות־הטווח מסביב לים התיכון, כפי שהם נחרטו בתרבות החומרית של תושבי התל הקדום."

ד"ר לסוציולוגיה עירונית עם התמחות באלימות וטכנולוגיה. נוסעת לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת הרווארד כדי לחקור את הקשר שבין אירועי אלימות בין קבוצות מתחרות בזירה העירונית לבין השימוש במדיה חברתית ואמצעים דיגיטליים: "אני מתכוונת להמשיך את תחום המחקר שלי שעוסק באלימות בעיר של העידן הדיגיטלי, במטרה להבין את האופן שבו המדיה החברתית והדיגיטציה משפיעים על התהוותה ותצורתה של האלימות. המחקר מתמקד באירועי אלימות המתרחשים במסגרת מחאות ומאבקים על סדר יום פוליטי בשלוש ערים שונות בעולם: בארצות הברית בבריטניה ובישראל. אני מאמינה שנוכח האתגרים הרבים הצפויים בזירה העירונית בעשורים הקרובים, כגון משבר האקלים, ציפוף ומחלוקות פוליטיות עיקשות, חשוב לחקור ולהבין את הרקע ואת המאפיינים של האלימות בעידן הנוכחי, על מנת שנדע כיצד להגיב אליה."

ד"ר לפיזיקה עם התמחות בחקר הרשתות. נוסע לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת נורת׳איסטרן כדי לחקור רשתות רפואיות: "רשתות ביולוגיות מתארות את האינטראקציה המורכבת בין מרכיבים שונים בתא האנושי. כל רשת מורכבת מקודקודים ומקשתות. לדוגמה, ברשתות חלבונים הקודקודים מתארים חלבונים ואם יש קשר בין שני חלבונים אז נחבר ביניהם בקשת (קו), ככה נוצרת רשת מסועפת המתארת את הדינמיקה בין חלבונים בתא. תחום הרשתות הרפואיות מתמקד בקשר בין רשתות ביולוגיות למחלות שונות במטרה לשפר את ההבנה של מנגנוני מחלות וטיפול בהם. עד כה התחום התמקד בעיקר בכל רשת בנפרד ואני מתכנן לחקור כיצד הקשר בין רשתות שונות משפיע על מנגנוני מחלה שונים."

ד"ר ללימודי דת ומגדר עם התמחות בנושא של פמיניזם אסלאמי בישראל. נוסעת לפוסט־דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק כדי לעסוק בחקר כתבי הקודש של האסלאם מפרספקטיבה מגדרית (Neswiya Islamiya): "במחקרי אני שואפת לבחון את הפרספקטיבה הדתית האישית של נשים והאופן שבו הן מבטאות את האמונה והפרקטיקה הדתיות שלהן – למשל, איזה טקסטים דתיים הן בוחרות לקרוא ולמה, וכיצד הבחירה בטקסטים והקריאה בהם משפיעות על חיי היומיום שלהן. מחקריי העתידיים ירחיבו בנושא אתגרי הזהות הדתית של נשים מוסלמיות בישראל מאזורים גיאוגרפיים שונים."